Ezekiel 33

1ויהי דבר יהוה אלי לאמר
2בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה
3וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם
4ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו—דמו בראשו יהיה
5את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה  והוא נזהר נפשו מלט
6והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש—הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש  {פ}

7ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני
8באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו—הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש
9ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו—הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת  {פ}

10ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה
11אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה  שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו—בית ישראל  {פ}

12ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה—ביום חטאתו
13באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול—כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות
14ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה
15חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול—חיו יחיה לא ימות
16כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו  משפט וצדקה עשה חיו יחיה
17ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן
18בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול—ומת בהם
19ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה—עליהם הוא יחיה
20ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל  {פ}

21ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש—לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר
22ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד  {פ}

23ויהי דבר יהוה אלי לאמר
24בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה  {ס}

25לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם—ודם תשפכו והארץ תירשו
26עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו  {ס}

27כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו
28ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר
29וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו  {פ}

30ואתה בן אדם—בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה
31ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו  כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך
32והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם
33ובבאה  הנה באה—וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ}

Copyright information for Alep