1 Kings 20

ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה
וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה
ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם
ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך  לך אני וכל אשר לי
וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר  כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן
כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו
ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש  כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו
ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם  אל תשמע ולוא תאבה
ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר
10 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו  אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי
11 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח
12 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר
13 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה
14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה
15 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל—שבעת אלפים
16 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך—עזר אתו
17 ויצאו נערי שרי המדינות—בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון
18 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום
19 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם
20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים
21 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה
22 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה  כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך  {פ}

23 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור—אם לא נחזק מהם
24 ואת הדבר הזה עשה  הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם
25 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור—אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן  {פ}

26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל
27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ
28 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא—ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה
29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד
30 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר
31 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל—אולי יחיה את נפשך
32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא
33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה
34 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו  {ס}

35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה—הכיני נא וימאן האיש להכתו
36 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו
37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע
38 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו
39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה—אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול
40 ויהי עבדך עשה הנה והנה—והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת
41 וימהר—ויסר את האפר מעל (מעלי) עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנביאים הוא
42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד—והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו
43 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה  {פ}

Copyright information for Alep