1 Samuel 14

1ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד
2ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש
3ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו—נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
4ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים—שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה
5השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע  {ס}

6ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה—אולי יעשה יהוה לנו  כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט
7ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך  {ס}

8ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם
9אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם—ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם
10ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו—כי נתנם יהוה בידנו  וזה לנו האות
11ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים—הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם
12ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר  {פ}

 

ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי—כי נתנם יהוה ביד ישראל
13ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו
14ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו—כעשרים איש  כבחצי מענה צמד שדה
15ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם—המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים
16ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם  {פ}

17ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו
18ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים  כי היה ארון האלהים ביום ההוא—ובני ישראל
19ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב  {פ}

 

ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך
20ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו—מהומה גדולה מאד
21והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן
22וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה
23ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה—עברה את בית און
24ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם  {ס}

25וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה
26ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה
27ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה (ותארנה) עיניו
28ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם
29ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ  ראו נא כי ארו עיני—כי טעמתי מעט דבש הזה
30אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא  כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים
31ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד
32ויעש (ויעט) העם אל שלל (השלל) ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם
33ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה
34ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה—וישחטו שם
35ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה  {פ}

36ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה  {ס}  ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים
37וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא
38ויאמר שאול—גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו—במה היתה החטאת הזאת היום
39כי חי יהוה המושיע את ישראל—כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם
40ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה  {ס}

41ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל—הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו
42ויאמר שאול—הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן
43ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש—הנני אמות  {ס}

44ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף  כי מות תמות יונתן
45ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל—חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת  {ס}

46ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם
47ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע
48ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו  {פ}

49ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע ושם שתי בנתיו—שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל
50ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול
51וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל  {ס}

52ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו  {פ}

Copyright information for Alep