1 Samuel 25

1וימת שמואל—ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן  {פ}

2ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל
3ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו (כלבי)
4וישמע דוד במדבר  כי גזז נבל את צאנו
5וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום
6ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום
7ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו—לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל
8שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך—כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד
9ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו
10ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו
11ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה
12ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה
13ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים
14ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר  הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם
15והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה
16חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן
17ועתה דעי וראי מה תעשי—כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו
18ותמהר אבוגיל (אביגיל) ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות (עשויות) וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים
19ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה
20והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם
21ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה
22כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף  אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר
23ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ
24ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך
25אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא—נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך—לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת
26ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה
27ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני
28שא נא לפשע אמתך  כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך
29ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע
30והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך—וצוך לנגיד על ישראל
31ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך  {ס}

32ויאמר דוד לאביגל  ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי
33וברוך טעמך וברוכה את  אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי
34ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך  כי לולי מהרת ותבאתי (ותבאת) לקראתי—כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר
35ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך—ראי שמעתי בקולך ואשא פניך
36ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול—עד אור הבקר
37ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן
38ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת
39וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה
40ויבאו עבדי דוד אל אביגיל—הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה
41ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני
42ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה
43ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים  {ס}

44ושאול נתן את מיכל בתו—אשת דוד  לפלטי בן ליש אשר מגלים

Copyright information for Alep