2 Samuel 14

1וידע יואב בן צריה  כי לב המלך על אבשלום
2וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת
3ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה
4ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך  {ס}

5ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני—וימת אישי
6ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו
7והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום (שים) לאישי שם ושארית על פני האדמה  {פ}

8ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך
9ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי  {ס}

10ויאמר המלך  המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך
11ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית (מהרבת) גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה
12ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי  {ס}

13ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו
14כי מות נמות—וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח
15ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה—כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו
16כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים
17ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנחה  כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך  {פ}

18ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך
19ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך—כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה
20לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ  {ס}

21ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום
22ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו (עבדך)
23ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם  {ס}

24ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה  {ס}

25וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל—להלל מאד  מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום
26ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך
27ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה  {פ}

28וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה
29וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא
30ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים—לכו והוצתיה (והציתוה) באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה—באש  {פ}

31ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדיך את החלקה אשר לי באש
32ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור—טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני
33ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום  {ס}

Copyright information for Alep