Deuteronomy 6

1וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם—לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה
2למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך—ולמען יארכן ימיך
3ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד  כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך—ארץ זבת חלב ודבש  {פ}

4שמע ישראל  יהוה אלהינו יהוה אחד
5ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך
6והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום—על לבבך
7ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך
8וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך
9וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך  {ס}

10והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב—לתת לך  ערים גדלת וטבת אשר לא בנית
11ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת
12השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
13את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע
14לא תלכון אחרי אלהים אחרים—מאלהי העמים אשר סביבותיכם
15כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך  פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה  {ס}

16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה
17שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך
18ועשית הישר והטוב בעיני יהוה—למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך
19להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה  {ס}

20כי ישאלך בנך מחר לאמר  מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם
21ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה
22ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו—לעינינו
23ואותנו הוציא משם—למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו
24ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו—לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה
25וצדקה תהיה לנו  כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו—כאשר צונו  {ס}

Copyright information for Alep