Esther 9

1ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות  ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם
2נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים
3וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך—מנשאים את היהודים  כי נפל פחד מרדכי עליהם
4כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות  כי האיש מרדכי הולך וגדול
5ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם
6ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד—חמש מאות  {ר}

איש  {ס}
7ואת  {ר}

פרשנדתא  {ס}  ואת  {ר}

דלפון  {ס}  ואת  {ר}

אספתא  {ס}
8ואת  {ר}

פורתא  {ס}  ואת  {ר}

אדליא  {ס}  ואת  {ר}

ארידתא  {ס}
9ואת  {ר}

פרמשתא  {ס}  ואת  {ר}

אריסי  {ס}  ואת  {ר}

ארידי  {ס}  ואת  {ר}

ויזתא  {ס}
10עשרת  {ר}

בני המן בן המדתא צרר היהודים—הרגו ובבזה—לא שלחו את ידם
11ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה—לפני המלך
12ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן—בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש
13ותאמר אסתר אם על המלך טוב—ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ
14ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו
15ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה—לא שלחו את ידם
16ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה—לא שלחו את ידם
17ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
18והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה
19על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות—עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו
20ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש—הקרובים והרחוקים
21לקים עליהם—להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו  בכל שנה ושנה
22כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים
23וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם
24כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים—חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם
25ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ
26על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור—על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם
27קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור—להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל שנה ושנה
28והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם  {ס}

29ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי—את כל תקף  לקים את אגרת הפרים הזאת—השנית
30וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה—מלכות אחשורוש  דברי שלום ואמת
31לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם  דברי הצומות וזעקתם
32ומאמר אסתר—קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר  {ס}

Copyright information for Alep