Genesis 43

1והרעב כבד בארץ
2ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל
3ויאמר אליו יהודה לאמר  העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
4אם ישך משלח את אחינו אתנו—נרדה ונשברה לך אכל
5ואם אינך משלח לא נרד  כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
6ויאמר ישראל למה הרעתם לי—להגיד לאיש העוד לכם אח
7ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע—כי יאמר הורידו את אחיכם
8ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי—ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
9אנכי אערבנו—מידי תבקשנו  אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים
10כי לולא התמהמהנו—כי עתה שבנו זה פעמים
11ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו—קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה  מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים
12וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם—אולי משגה הוא
13ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש
14ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי
15ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף
16וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים
17ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף
18וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים—להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
19ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית
20ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
21ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו
22וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו
23ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם—כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון
24ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם
25ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים  כי שמעו כי שם יאכלו לחם
26ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
27וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם—העודנו חי
28ויאמרו שלום לעבדך לאבינו—עודנו חי ויקדו וישתחו (וישתחוו)
29וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
30וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה
31וירחץ פניו ויצא ויתאפק—ויאמר שימו לחם
32וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם—כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים
33וישבו לפניו—הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו
34וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו

Copyright information for Alep