Jeremiah 14

1אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות
2אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה
3ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם—בשו והכלמו וחפו ראשם
4בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם
5כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב  כי לא היה דשא
6ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב
7אם עונינו ענו בנו—יהוה עשה למען שמך  כי רבו משובתינו לך חטאנו
8מקוה ישראל מושיעו בעת צרה—למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון
9למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא—אל תנחנו  {ס}

10כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע—רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם—עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם  {פ}

11ויאמר יהוה אלי  אל תתפלל בעד העם הזה לטובה
12כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם  כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם  {ס}

13ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם  כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה  {ס}

14ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי—לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם  {ס}

15לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת  בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה
16והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה—המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם
17ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי—מכה נחלה מאד
18אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב  כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו  {ס}

19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך—מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה
20ידענו יהוה רשענו עון אבותינו  כי חטאנו לך
21אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו
22היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך—כי אתה עשית את כל אלה  {פ}

Copyright information for Alep