Jeremiah 50

1הדבר אשר דבר יהוה אל בבל—אל ארץ כשדים  ביד ירמיהו הנביא
2הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה
3כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה  מאדם ועד בהמה נדו הלכו
4בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו
5ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח
6צאן אבדות היה (היו) עמי—רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם
7כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה  {ס}

8נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן
9כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם
10והיתה כשדים לשלל  כל שלליה ישבעו נאם יהוה
11כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי  כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים
12בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה
13מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה
14ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ  כי ליהוה חטאה
15הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה  כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה
16כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר—מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו  {ס}

17שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל  {פ}

18לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו—כאשר פקדתי אל מלך אשור
19ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו
20בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה  כי אסלח לאשר אשאיר  {פ}

21על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך  {ס}

22קול מלחמה בארץ—ושבר גדול
23איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים
24יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת—כי ביהוה התגרית
25פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו  כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות—בארץ כשדים
26באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית
27חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם  {ס}

28קול נסים ופלטים מארץ בבל  להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו—נקמת היכלו
29השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי   (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה  כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל
30לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה  {פ}

31הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות  כי בא יומך עת פקדתיך
32וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו  {ס}

33כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם
34גאלם חזק יהוה צבאות שמו—ריב יריב את ריבם  למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל
35חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה
36חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו
37חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה—והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו
38חרב אל מימיה ויבשו  כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו
39לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר
40כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה—נאם יהוה  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם
41הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ
42קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו—קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל
43שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו—חיל כיולדה
44הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן—כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני
45לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים  אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה
46מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע  {ס}

Copyright information for Alep