Joel 2

1תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי—ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב
2יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום—כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור
3לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו
4כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון
5כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון—כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה
6מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור
7כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם
8ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו
9בעיר ישקו בחומה ירצון—בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם
11ויהוה נתן קולו לפני חילו—כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו
12וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד
13וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא—ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה
14מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה—מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ}

15תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה
16אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים—אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה
17בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים—למה יאמרו בעמים איה אלהיהם
18ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו
19ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים
20ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה—את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו—כי הגדיל לעשות
21אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות
22אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם
23ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש—בראשון
24ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר
25ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם
26ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם
27וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ}

Copyright information for Alep