Nehemiah 2

1ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך—יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו
2ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה—אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד
3ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש  {ס}

4ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים
5ואמר למלך—אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך  אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי—ואבננה
6ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך—ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן
7ואומר למלך—אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר  אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה
8ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי
9ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים  {פ}

10וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה  אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל
11ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה
12ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה
13ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר המפרוצים (הם פרוצים) ושעריה אכלו באש
14ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי
15ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא—ואשוב
16והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה—עד כן לא הגדתי
17ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש  לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה
18ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה  {פ}

19וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים—העל המלך אתם מרדים
20ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון—בירושלם

Copyright information for Alep