Genesis 19

ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין
ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוצאם אלינו ונדע אתם
ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו
ויאמר אל נא אחי תריעו
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי
ויאמרו גשה הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
12 ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה
13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה
14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר
16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר
17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
18 ויאמר לוט אליהם אל נא אדני
19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
20 הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער הוא ותחי נפשי
21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צער
23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה
24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
25 ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח
27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן
29 ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט
30 ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו
31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
32 לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
33 ותשקינה את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
35 ותשקינה גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה
36 ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן
37 ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
38 והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום
Copyright information for SP