Leviticus 17

וידבר יהוה אל משה לאמר
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה
ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אתו עלה או שלמים ליהוה לרצונכם לריח ניחח וישחטהו בחוץ ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריבו קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאום ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אתם
וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה אשר פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשערים אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם
ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעשה עלה או זבח
ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי את פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב
11 עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר
12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם
13 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר
14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכלו יכרת
15 וכל הנפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו
Copyright information for SPVar