(HebDelitzsch)
הֲנָחֵל עוֹד לְשַׁבֵּחַ עַצְמֵנוּ הַאִם־נִצְטָרֵךְ כְּמִקְצָת אֲנָשִׁים לְאִגְּרוֹת אֲלֵיכֶם אוֹ מִכֶּם הַמַּזְכִּירוֹת אֹתָנוּ לָשֶׁבַח׃
Are we
beginning to
acommend ourselves again?
Or do we
need, as
some,
bletters of
commendation to you
or from you?
(HebDelitzsch)
אַתֶּם אִגַּרְתֵּנוּ הַכְּתוּבָה בִּלְבָבֵנוּ וְנוֹדָעָה וְנִקְרָאָה לְכָל־אָדָם׃
cYou are our
letter,
written in our
hearts,
known and
read by
all people,
(HebDelitzsch)
כִּי בְיָדוּעַ שֶׁאַתֶּם אִגֶּרֶת הַמָּשִׁיחַ עֲרוּכָה עַל־יְדֵי שֵׁרוּתֵנוּ כְּתוּבָה לֹא בִדְיוֹ כִּי אִם־בְּרוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים וְלֹא עַל־לוּחוֹת אֶבֶן כִּי אִם־עַל־לוּחוֹת בְּשַׂר הַלֵּב׃
revealing yourselves, that you are a
letter of
Christ,
▼ edelivered by us,
written not with
ink but with the
Spirit of
fthe
living God, not on
gtablets of stone but on
htablets of
▼ jhuman hearts.
(HebDelitzsch)
וְכָזֶה בִטְחוֹנֵנוּ בֵּאלֹהִים עַל־יְדֵי הַמָּשִׁיחַ׃
Such is the kconfidence we
have toward God through Christ.
(HebDelitzsch)
יַעַן אֲשֶׁר לֹא־נוּכַל אֲנַחְנוּ לָדִין דִּין מֵעַצְמֵנוּ כִּי יְכָלְתֵּנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים הִיא׃
Not that we are
adequate in
ourselves so as to
consider anything as
having come from
ourselves, but
lour
adequacy is from
God,
(HebDelitzsch)
אֲשֶׁר הִכְשִׁיר אֹתָנוּ לִמְשָׁרְתֵי בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא שֶׁל־הָאֹתִיּוֹת אֶלָּא שֶׁל־הָרוּחַ כִּי־הָאוֹת יָמִית וְהָרוּחַ יְחַיֶּה׃
who also made us
adequate as mservants of a
nnew covenant, not of
othe
letter but of the
Spirit; for the
letter kills, but
pthe
Spirit gives life.
(HebDelitzsch)
וְאִם־שֵׁרוּת הַמָּוֶת הֶחָרוּת בְּאוֹתִיּוֹת עַל־הָאֶבֶן נִרְאָה בְכָבוֹד עַד־שֶׁלֹּא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַבִּיט אֶל־פְּנֵי משֶׁה מִפְּנֵי כְּבוֹד פָּנָיו הָעֹמֵד לְהִבָּטֵל׃
But
if the
qministry of
death,
engraved rin
letters on
stones,
came ▼with
glory tso that the
sons of
Israel could not
look intently at the
face of
Moses because of the
glory of his
face,
fading as it was,
(HebDelitzsch)
כַּמָּה יִגְדַּל כְּבוֹד שֵׁרוּת הָרוּחַ׃
how will the
ministry of the
Spirit fail to be
even more with
glory?
(HebDelitzsch)
כִּי אִם־הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְחַיֵּב כָּבוֹד הוּא כַּמָּה יֶעְדַּף בְּכָבוֹד הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְזַכּוֹת׃
For
if uthe
ministry of
condemnation has
glory,
much more does the
vministry of
righteousness excel in
glory.
(HebDelitzsch)
כִּי אַף־הַנִּכְבָּד אֵינֶנּוּ נֶחְשָׁב לְכָבוֹד לְעֻמַּת הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה הַזֶּה׃
For
indeed what
had glory in
this case has no glory,
because of the
glory that
surpasses it.
(HebDelitzsch)
כִּי אִם־הַדָּבָר הָעֹמֵד לְהִבָּטֵל יֶשׁ־לוֹ כָבוֹד הַדָּבָר הַקַּיָּם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה׃
For
if that which
fades away was ▼with
glory,
much more that which
remains is in
glory.
(HebDelitzsch)
עַל־כֵּן בִּהְיוֹת לָנוּ תִּקְוָה כָּזֹאת פִּתְחוֹן פִּינוּ רַב הוּא׃
xTherefore,
having such a hope,
ywe
use great boldness in our speech,
(HebDelitzsch)
וְלֹא כְּמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל־פָּנָיו פֶּן־יַבִּיטוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־סוֹף הָעֹמֵד לְהִבָּטֵל׃
and
we are not
like Moses,
zwho used to
put a
veil over his
face so that the
sons of
Israel would not
stare at the
end of what was
fading away.
(HebDelitzsch)
אֲבָל נִטַּמְטְמוּ דֵעוֹתֵיהֶם כִּי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם הַבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאַר וְלֹא־גֻלָּה הַמַּסְוֶה הַהוּא אֲשֶׁר לֹא יוּסַר כִּי אִם־בַּמָּשִׁיחַ׃
But their
minds were
aahardened; for
until this very day at the
abreading of
acthe
old covenant the
same veil ▼▼Or
remains, it not being revealed that it is done away in Christ remains unlifted,
because it is
removed in
Christ.
(HebDelitzsch)
אֲבָל עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם אֶת־משֶׁה מוּנָח מַסְוֶה עַל־לִבָּם׃
But to
this day whenever Moses is
read, a
veil lies over their
hearts;
(HebDelitzsch)
וּכְשֶׁיִּפְנוּ אֶל־הָאָדוֹן יוּסַר הַמַּסְוֶה׃
aebut
whenever someone turns to the
Lord, the
veil is
taken away.
(HebDelitzsch)
וְהָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם הַחֵרוּת׃
Now the
Lord is the
Spirit, and
where afthe
Spirit of the
Lord is,
agthere is
freedom.
(HebDelitzsch)
וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ בְּפָנִים מְגֻלִּים רֹאִים אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן כִּבְמַרְאָה וְנֵחָלֵף אֶל־עֶצֶם דְּמוּת הַהִיא מִכָּבוֹד אֶל־כָּבוֹד כְּהֵחָלֵף מֵאֵת אֲדוֹן הָרוּחַ׃
But we
all, with
unveiled faces,
ahlooking as in a mirror at the
aiglory of the
Lord, are being
ajtransformed into the
same image from
glory to
glory,
just as from
akthe
Lord, the
Spirit.
