(HebDelitzsch)
לָכֵן חֲבִיבָי בִּהְיוֹת לָנוּ הַהַבְטָחוֹת הָאֵלֶּה נְטַהֲרָה אֶת־עַצְמֵנוּ מִכָּל־טֻמְאַת בָּשָׂר וָרוּחַ לְהַשְׁלִים קְדֻשָּׁתֵנוּ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים׃
Therefore,
having these promises,
abeloved,
blet’s
cleanse ourselves from
all defilement of
flesh and
spirit,
perfecting holiness in the
fear of
God.
(HebDelitzsch)
תְּנוּ־לָנוּ מָקוֹם בִּלְבַבְכֶם לֹא חָמַסְנוּ אִישׁ לֹא חִבַּלְנוּ אִישׁ לֹא עָשַׁקְנוּ אִישׁ׃
cMake room for us
in your hearts; we have
wronged no one, we
corrupted no one, we have
taken advantage of
no one.
(HebDelitzsch)
לֹא לְחַיֵּב אֶתְכֶם אֲנִי מְדַבֵּר הֲלֹא הִקְדַּמְתִּי לֵאמֹר כִּי אַתֶּם בְּלִבֵּנוּ יַחַד לָמוּת וְיַחַד לִחְיוֹת׃
I do not
speak to
condemn you, for I have
said dbefore that you are
ein our
hearts, to
die together and to
live together.
(HebDelitzsch)
רַב בִּטְחוֹנִי עֲלֵיכֶם רַבָּה תְּהִלָּתִי בָּכֶם מָלֵאתִי נֶחָמָה שָׂבַעְתִּי שְׂמָחוֹת בְּכָל־לַחֲצֵנוּ׃
My
fconfidence ▼in you is
great; my
hboasting in your
behalf is
great. I am
filled with
icomfort; I
am overflowing with
jjoy in
all our
affliction.
(HebDelitzsch)
כִּי גַּם־בְּבֹאֵנוּ אֶל־מַקְדּוֹנְיָא לֹא־הָיְתָה מַרְגֵּעָה לִבְשָׂרֵנוּ רַק־נִלְחַצְנוּ בַכֹּל מִחוּץ מִלְחָמוֹת וּמֵחֲדָרִים אֵימָה׃
For
even when we
came into
kMacedonia our
flesh had no rest, but we were
lafflicted on
every side:
mconflicts on the
outside,
fears inside.
(HebDelitzsch)
אֲבָל הָאֱלֹהִים הַמְנַחֵם אֶת־הַשְּׁפָלִים נִחַם אֹתָנוּ בְּבוֹא טִיטוֹס׃
But
nGod, who
comforts the
▼discouraged,
pcomforted us by the
arrival of
qTitus;
(HebDelitzsch)
וְלֹא בְּבוֹאוֹ לְבָד כִּי אִם־גַּם בַּנֶּחָמָה אֲשֶׁר נֻחַם בָּכֶם בְּהַגִּידוֹ לָנוּ אֶת־עֶרְגַּתְכֶם וְאֶת־אֶבְלְכֶם וְאֶת־קִנְאַתְכֶם לִי וּבְכֵן הוֹסַפְתִּי לִשְׂמוֹחַ׃
and not
only by his
arrival, but
also by the
comfort with
which he was
comforted among you, as he
reported to us your
longing, your
mourning, your
zeal for me;
so that I
rejoiced even
more.
(HebDelitzsch)
כִּי גַּם־אִם־הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בָּאִגֶּרֶת אֵינֶנִּי מִתְחָרֵט גַּם כִּי־הִתְחָרַטְתִּי לִפְנֵי מִזֶּה בִּרְאוֹתִי כִּי־הָאִגֶּרֶת הַהִיא הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם וְאַף אִם־לְשָׁעָה׃
For
though I
rcaused you
sorrow by my
letter, I do not
regret it;
though I did
regret it--
for I
see that that
letter caused you
sorrow,
though only for a
while--
(HebDelitzsch)
עַתָּה אֲנִי שָׂמֵחַ לֹא עַל־אֲשֶׁר נֶעֱצַבְתֶּם כִּי אִם־עַל־אֲשֶׁר נֶעֱצַבְתֶּם לִתְשׁוּבָה כִּי נֶעֱצַבְתֶּם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים לְמַעַן לֹא־תִשְׂאוּ נֶזֶק בִּמְאוּמָה עַל־יָדֵנוּ׃
I
now rejoice, not that you were
made sorrowful, but that you were
made sorrowful to
the point of repentance; for you were
made sorrowful according to
the will of God,
so that you might not
suffer loss in
anything ▼through us.
(HebDelitzsch)
כִּי הָעַצֶּבֶת שֶׁהִיא כִּרְצוֹן אֱלֹהִים תִּפְעַל תְּשׁוּבָה לִישׁוּעָה אֲשֶׁר אִישׁ לֹא יִתְחָרֵט עָלֶיהָ אֲבָל עַצְּבַת הָעוֹלָם פֹּעֶלֶת אֶת־הַמָּוֶת׃
For the
sorrow that is
according to
the will of God produces a
trepentance ▼▼Or leading
to a salvation without regret without regret,
leading to
salvation, but the
sorrow of the
world produces death.
(HebDelitzsch)
כִּי רְאוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־נֶעֱצַבְתֶּם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים כַּמָּה הֵבִיא אֶתְכֶם זֶה לִידֵי זְרִיזוּת גַּם לְהִתְנַצְּלוּת גַּם־לְרֹגֶז גַּם לְיִרְאָה גַּם לְעֶרְגָה גַּם לְקִנְאָה גַּם לִנְקָמָה וּבַכֹּל הוֹכַחְתֶּם כִּי־נְקִיִּים אַתֶּם בַּדָּבָר הַהוּא׃
For
behold what earnestness this very thing,
this ▼▼Lit
sorrow according to God godly sorrow, has
produced in you:
what vindication of yourselves, what indignation,
what fear,
what wlonging,
what zeal,
what xpunishment of wrong! In
everything you
ydemonstrated yourselves to be
innocent in the
matter.
(HebDelitzsch)
לָכֵן גַּם אִם־כָּתַבְתִּי לָכֶם לֹא כָתַבְתִּי בַּעֲבוּר הָעֹלֵב וְלֹא בַּעֲבוּר הַנֶּעֱלָב רַק לְמַעַן תִּגָּלֶה בָכֶם זְרִיזוּתֵנוּ בַעַדְכֶם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃
So although zI
wrote to you,
it was not for the
sake of
aathe
offender nor for the
sake of the one
offended, but that your
earnestness in our
behalf might be
made known to you
in the sight of God.
(HebDelitzsch)
וּבַעֲבוּר־זֹאת נֻחַמְנוּ בְנֶחָמַתְכֶם וְעוֹד שִׂמְחָה יְתֵרָה הָיְתָה לָּנוּ בְּשִׂמְחַת טִיטוֹס כִּי־הוּנַח רוּחוֹ עַל־יְדֵי כֻלְּכֶם׃
Because of
this, we have been
abcomforted.
And
besides our
comfort, we
rejoiced even much more for the
joy of
acTitus,
because his
adspirit has been
refreshed by you
all.
(HebDelitzsch)
כִּי בְּמַה־שֶּׁהִתְהַלַּלְתִּי לְפָנָיו בָּכֶם לֹא נִכְלָמְתִּי כִּי כְמוֹ שֶׁדִּבַּרְנוּ הַכֹּל אֲלֵיכֶם בֶּאֱמֶת כֵּן גַּם־תְּהִלָּתֵנוּ אֶל־טִיטוֹס הָיְתָה אֱמֶת׃
For if I have
aeboasted to him
about you regarding
anything, I was not
put to shame. But as we
spoke all things to you in
truth,
so also our
boasting before afTitus proved to be
the truth.
(HebDelitzsch)
וּבְיוֹתֵר מֵעָיו הָמוּ לָכֶם בְּזָכְרוֹ אֶת־מִשְׁמַעַת כֻּלְּכֶם וְאֵת אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֹתוֹ בְּיִרְאָה וּבַחֲרָדָה׃
His
▼affection abounds all the more toward you, as he
remembers the
ahobedience of you
all,
how you
received him with
aifear and
trembling.
(HebDelitzsch)
לָכֵן אֲנִי שָׂמֵחַ כִּי בְכָל־דָּבָר יֶאֱמַץ לִבִּי בָּכֶם׃
I
rejoice that in
everything ajI
have confidence in you.
