Luke 12:22-31
22וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וּלְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃ 23הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה הִיא מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ׃ 24הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הָעֹרְבִים אֲשֶׁר אֵינָם זֹרְעִים וְאֵינָם קֹצְרִים וְגַם־אֵין לָהֶם מְגוּרָה וְאוֹצָר וְהָאֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם וּמַה־יְקָרִים אַתֶּם מִן־הָעוֹף׃ 25וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף אַמָּה אַחַת עַל־קוֹמָתוֹ׃ 26וְעַתָּה הֵן־מְעַט מִזְעָר אֵין בִּיכָלְתְּכֶם וְלַיּוֹתֵר מַה־תִּדְאָגוּ׃ 27הִתְבּוֹנְנוּ אֶל־הַשּׁוֹשַׁנִּים הַצֹּמְחוֹת וְאֵינָן טֹוֺת וְאֵינָן אֹרְגוֹת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי גַם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה׃ 28וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי הָאֱמוּנָה׃ 29גַּם־אַתֶּם אַל־תִּדְרְשׁוּ מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וְאַל־תְּהַלְּכוּ בִּגְדֹלוֹת׃ 30כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֹיֵי הָאָרֶץ וַאֲבִיכֶם הוּא יוֹדֵעַ כִּי־צְרִיכִים אַתֶּם לָאֵלֶּה׃ 31אַךְ בַּקְּשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה׃
Copyright information for
HebDelitzsch